סרטן בלוטת התריס הוא סוג של סרטן המתפתח בתאי בלוטת התריס, איבר בצורת פרפר הממוקם בקדמת הצוואר. לבלוטת התריס תפקיד מכריע בייצור הורמונים המווסתים את חילוף החומרים, הצמיחה וההתפתחות בגוף. כאשר תאים לא תקינים גדלים ומתרבים ללא שליטה בבלוטת התריס, זה יכול להוביל להיווצרות גידול, הידוע כסרטן בלוטת התריס.

סרטן בלוטת התריס נדיר יחסית לסוגים אחרים של סרטן, אך שכיחותו גדלה בהתמדה במהלך השנים. זה משפיע על אנשים בכל הגילאים, אם כי הוא נפוץ יותר אצל אנשים בין הגילאים 20 עד 55. לנשים יש סיכוי גבוה פי שלושה לפתח סרטן בלוטת התריס מאשר גברים.

ישנם סוגים שונים של סרטן בלוטת התריס, כולל סרטן פפילרי, פוליקולרי, מדולרי ואנאפלסטי של בלוטת התריס. לכל סוג יש מאפיינים משלו, פרוגנוזה ואפשרויות טיפול משלו. סרטן בלוטת התריס הפפילרי הוא הסוג הנפוץ ביותר, המהווה כ-80% מכלל המקרים. הוא נוטה לגדול לאט ובעל שיעור הישרדות גבוה. מצד שני, סרטן בלוטת התריס האנאפלסטי הוא הסוג האגרסיבי ביותר, אך למרבה המזל, הוא גם הפחות נפוץ.

הגורמים לסרטן בלוטת התריס

סרטן בלוטת התריס היא מחלה מורכבת, והסיבות המדויקות שלה אינן מובנות במלואן. עם זאת, חוקרים זיהו גורמי סיכון מסוימים שעשויים להגביר את הסיכוי של אדם לפתח מצב זה. בעוד שרוב המקרים של סרטן בלוטת התריס מתרחשים באופן ספורדי ללא סיבה ידועה, ישנן עדויות המצביעות על כך שגורמים גנטיים ממלאים תפקיד במקרים מסוימים.

אחד הגורמים הגנטיים העיקריים הקשורים לסרטן בלוטת התריס הוא היסטוריה משפחתית של המחלה. אם יש לך קרוב משפחה, כמו הורה או אח, שאובחן כחולה בסרטן בלוטת התריס, הסיכון שלך לפתח את המחלה עשוי להיות גבוה יותר. מוטציות גנטיות תורשתיות מסוימות, כמו בפרוטו-אונקוגן RET או בגן BRAF, נקשרו גם לסיכון מוגבר לפתח סרטן בלוטת התריס.

חשיפה לקרינה, במיוחד במהלך הילדות, היא גורם סיכון משמעותי נוסף לסרטן בלוטת התריס. זה יכול לכלול חשיפה מהליכים רפואיים, כגון טיפול בקרינה במצבים אחרים, כמו גם חשיפה סביבתית, כגון תאונות גרעיניות או תקריות רדיולוגיות. חשוב לציין שהסיכון הקשור לחשיפה לקרינה נמוך יחסית, ורוב האנשים שנחשפו אינם מפתחים סרטן בלוטת התריס.

גורמים אחרים שעלולים להגביר את הסיכון לסרטן בלוטת התריס כוללים היסטוריה של זפק (בלוטת תריס מוגדלת), מצבים תורשתיים מסוימים כמו פוליפוזיס אדנומטי משפחתי (FAP) או תסמונת קאודן, וגורמים תזונתיים מסוימים. כמה מחקרים העלו כי תזונה דלה ביוד או עשירה במזונות גויטרוגניים, כגון כרוב, ברוקולי וסויה, עשויה להגביר את הסיכון לסרטן בלוטת התריס, אם כי יש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשר ברור.

גילוי מוקדם הוא המניעה הטובה ביותר: תסמינים של סרטן בלוטת התריס

סרטן בלוטת התריס מציג לעתים קרובות תסמינים עדינים או לא ספציפיים בשלביו המוקדמים, מה שהופך אותו למאתגר לאבחן. עם זאת, מודעות לסימני האזהרה הפוטנציאליים יכולה לסייע בגילוי מוקדם ולשפר את תוצאות הטיפול. בעוד שתסמינים אלה עשויים להיגרם גם ממצבים אחרים, חיוני להתייעץ עם איש מקצוע רפואי אם הם נמשכים או מחמירים.

סימפטום נפוץ אחד של סרטן בלוטת התריס הוא גוש או נפיחות בצוואר. זה יכול להיות מורגש כגוש קטן או מסה גדולה יותר ויכול להיות ללא כאבים. חשוב לציין שלא כל גושים של בלוטת התריס הם סרטניים, אבל כל גידול חריג צריך להיות מוערך על ידי ספק שירותי בריאות.

שינויים בקול או צרידות יכולים להיות גם סימפטום של סרטן בלוטת התריס. הגידול הסרטני עלול להשפיע על העצבים השולטים במיתרי הקול, ולהוביל לשינויים בקול. אם אתה מבחין בצרידות מתמשכת או קושי בדיבור, חיוני להיבדק על ידי איש מקצוע רפואי.

סרטן בלוטת התריס יכול גם לגרום לקושי בבליעה או לתחושה של גוש בגרון. זה מתרחש כאשר הגידול גדל מספיק כדי להפריע לתפקוד התקין של הגרון או הוושט. אם אתה חווה קושי מתמשך בבליעה או תחושת חסימה, חשוב לפנות לטיפול רפואי לצורך הערכה נוספת.

מאבק במחלה: אפשרויות טיפול בסרטן בלוטת התריס

כאשר מדובר בטיפול בסרטן בלוטת התריס, הגישה עשויה להשתנות בהתאם לשלב ולסוג הסרטן, כמו גם לבריאותו הכללית של הפרט. אפשרויות הטיפול העיקריות בסרטן בלוטת התריס כוללות ניתוח, טיפול ביוד רדיואקטיבי, טיפול בקרינה חיצונית וטיפול ממוקד.

ניתוח הוא לרוב הטיפול העיקרי בסרטן בלוטת התריס. המנתח יסיר את בלוטת התריס הסרטנית, ובמקרים מסוימים, ניתן להסיר גם בלוטות לימפה סמוכות. הליך זה נקרא כריתת בלוטת התריס. בהתאם להיקף הניתוח, ייתכן שהמטופלים יצטרכו ליטול תרופות חלופיות להורמון בלוטת התריס למשך שארית חייהם.

טיפול ביוד רדיואקטיבי משמש בדרך כלל לאחר ניתוח כדי להרוס כל רקמת בלוטת התריס או תאי סרטן שנותרו. טיפול זה כולל בליעת כדור יוד רדיואקטיבי, הנספגת בתאי בלוטת התריס והורסת אותם באופן סלקטיבי. טיפול ביוד רדיואקטיבי יעיל במיוחד בטיפול בסוגים מסוימים של סרטן בלוטת התריס, כגון סרטן בלוטת התריס הפפילרי והפוליקולרי.

טיפול בקרינה חיצונית (EBRT) הוא אפשרות נוספת לטיפול בסרטן בלוטת התריס. בטיפול זה, צילומי רנטגן עתירי אנרגיה מכוונים אל התאים הסרטניים כדי להרוג אותם. EBRT משמש בדרך כלל במקרים בהם הסרטן התפשט לרקמות סמוכות או לבלוטות לימפה, או אם ניתוח אינו אפשרי.

טיפול ממוקד הוא גישה חדשה יחסית לטיפול בסרטן בלוטת התריס. זה כרוך בשימוש בתרופות המכוונות באופן ספציפי לשינויים מולקולריים מסוימים או מסלולים בתאי סרטן. טיפולים ממוקדים אלו יכולים לסייע בהאטת הצמיחה של תאים סרטניים ועשויים לשמש במקרים בהם טיפולים אחרים לא היו יעילים.

לסיכום, בעוד שסרטן בלוטת התריס היא מחלה קשה, ניתן לטפל בה באמצעות גילוי מוקדם והתערבות רפואית נכונה. אמצעי מניעה כמו בדיקות סדירות ואורח חיים בריא יכולים להפחית משמעותית את הסיכון. חשוב להבין ולזהות את התסמינים לאבחון מוקדם, ולפנות מיד לעזרה רפואית מתאימה.

למידע נוסף בקרו באתר של ד"ר ליהי שגיא מומחית אף אוזן גרון מנתחת ראש צוואר https://lihisagi.com/